לנצח את מחלת הסוכרת


כדי לנצח את מחלת הסוכרת יש לעבור תהליך של אימון רגשי, תזונתי ותנועתי !

אימון רגשי – מהו ?

רגשות שואפים ללגיטימציה- קם ונופל דבר על פיהם חד משמעית,  אך כדי לנהלם יש ללמוד מיומנויות ולעבור תהליך אימוני הנקרא אימון אישי\רגשי.

אימון אישי הוא מקצוע שעיקרו שיטת הדרכה, הנחיה ואימון, של יחידים או קבוצות, במטרה להשיג יעד מסוים שלהם, או לשפר מיומנויות. השיטה מבוססת על תהליך מובנה אותו מוביל המאמן האישי.

המקצוע החל להתגבש כגישה לשיפור ביצועים מתוך אימון בעולם הספורט, עם פרסום ספרו של גלוויי 'המשחק הפנימי של הטניס' בשנת 1974. רעיון 'המשחק הפנימי' הורחב והשתכלל בעשורים העוקבים על ידי שימוש בכלים מתחומים של פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה הומניסטית, ספורט, תיאוריות ניהול ואסכולות נוספות לחקר התנהגות אנושית, והגיע לכלל תחומי החיים.

האימון האישי שונה מטיפול פסיכולוגי ומייעוץ ארגוני בהיותו מיועד להוביל אל הגשמת מטרות מתוך היכולות הקיימות בידי המתאמן ולא נועד לשנות אותו, וכן בכך שאיננו מנסה להבין את עברו. בנוסף, האימון האישי הינו כלי אשר שואף לתוצאות בזמן קצר יחסית.

תהליך האימון במהותו הוא סדרת מפגשים בין מאמן למתאמן,  כאשר המתאמן מגדיר במהלכם את היעדים שאליהם הוא שואף להגיע, והמאמן חותר לסייע לו להגיע אליהם. בבסיס הרעיון של תהליך האימון עומדת הגישה האומרת כי לאדם נתונה יכולת בחירה חופשית בכל שלב ושלב ובכוחו לשנות את דרך התנהלותו.
נקודה נוספת בבסיס האימון היא כי לאדם יש יכולת לשנות את מציאות חייו על ידי שינוי תפיסתו את המציאות. המשמעות של הדברים שאותם האדם פוגש היא בידו, ואם ישנה את האופן שבו הוא רואה את המציאות, הוא ישנה גם אותם ומכאן את מהלך חייו.
בפני האדם עומדת תמיד האפשרות של שינוי תפיסתו ושינוי דפוסי פעולתו וכל הנגזר מהם ועל ידי כך להגיע לתוצאות שונות.ישנם מקרים בהם האדם יכול להוביל את התהליך מתוך עצמו, אך יש מקרים בהם העובדה שהוא גם נושא השינוי וגם מוביל השינוי גורמת לקושי בהתמקדות ואז מתעורר צורך באדם חיצוני מן הצד, מלווה שיוביל את התהליך בצורה מקצועית.
נקודה זו היא המזמינה את מקצוע המאמן, כאדם שמביט מן הצד, אשר בעזרת הכשרתו המקצועית, חשיבה תוצאתית ויכולותיו האישיות, יכול ללוות ולשאוף להעצים את המתאמן ולחבר אותו בקשר רציונאלי ורגשי כאחד אל הגשמת מטרותיו ולהצלחה.בדרך כלל, אדם או ארגון אשר בוחרים להגיע לאימון רגשי עושים זאת כאשר קיימת פרשת דרכים, התמודדות עם קושי או צורך לבצע שינוי בדרך החיים, ולעתים קושי להגיע לתוצאות.
עם זאת, יש אנשים הבוחרים להתאמן דווקא בעיתות של שגשוג ופריחה, כדי לנצל את המומנטום החיובי ולגדול עוד.
מטרת תהליך האימון הנה יצירת טרנספורמציה על ידי חשיפת תבניות החשיבה הבסיסיות של המתאמן והחלפת תבניות חשיבה תוקעות בתבניות חשיבה מקדמות.
במהלך האימון, נעשה שימוש בכלים מאסכולות שונות כגון NLP  ודמיון מודרך, כלים מתחום האימון ההווייתי, כלים ממוקדי תוצאות וכלים מתחום הפסיכולוגיה (בעיקר הפסיכולוגיה הקוגניטיבית). (מקור: לקסיקון בטיפולנט).

אימון תזונתי ותנועתי – מבוא

 

אחת השאלות של האימון בתחום הספורט, למשל, היא האם מצליחנות קשורה באופן ישיר לאישיותו של הספורטאי, ולכן, כפי שנהוג לחשוב על אישיות, היא דבר קבוע שלא ניתן לשינוי יתר על המידה. או לחלופין, האם מצליחנות היא סוג של יכולת או מקבץ יכולות, ולכן ניתנת לרכישה או לשיפור בצורה משמעותית?

אצל מרבית האנשים קיימת נטייה אינטואיטיבית לסבור שמצליחנות הינה תכונה אישיותית ולכן לא ניתנת להשפעה. אם על פי אמונה זו פועלים המאמנים, אזי ניתן להניח שהם נכשלים במדדים החשובים ביותר על פי הם יש לשפוט מאמנים. הם אינם פועלים בצורה יעילה וישירה על מנת לגרום לספורטאים הצעירים לבטא את הפוטנציאל האישי הטמון בהם, שהרי אם לא ניתן לפתח או לשפר מצליחנות- לשם מה ללמד ולאמן את הספורטאים הצעירים דרכים לתפקד בצורה מיטבית במצבי תחרות? אך חשוב עוד יותר, הם אינם תורמים להתפתחותם הרצויה כבוגרים, המאמינים ביכולתם להצליח בספורט ובחיים על ידי התמודדות עם חולשותיהם ופחדיהם והתגברות עליהם.

מהי בעצם מצליחנות? כיצד ניתן להגדיר אותה? אילו התנהגויות מאפיינות מנצח ואילו לא?
להלן רשימה של 10 אמרות סלקטיביות לגבי מצליחנות אשר ניתן להגיע לקונצנזוס לגביהן:

  • מצליחנים לא משאירים דברים לידי המזל, הם יוצרים את המזל
  • מצליחנים רוצים לנצח יותר מאחרים
  • מצליחנים מתעלים במצבי לחץ
  • מצליחנים מתאמנים קשה תוך התמקדות במטרה
  • מצליחנים "לא נתקעים" לאחר כישלונות, הם לומדים מהם וממשיכים הלאה
  • מצליחנים מאמינים בעצמם יותר מאחרים
  • מצליחנים מתמקדים בדברים שבשליטתם ומתעלמים מאלו שלא בשליטתם
  • מצליחנים מסתגלים לתנאים הקיימים ומנסים להוציא את המיטב מהם
  • מצליחנים לוקחים אחריות ולא נרתעים מביקורת
  • מצליחנים אינם מונעים מפחד מכישלון ואינם מתמקדים בו, אלא מונעים ומתמקדים בהצלחה

 

נוחות, מהירות, קלות, אלו הן המילים המוכרות ביותר היום, אך לאמיתו של דבר, הן מצביעות על תפיסת עולם שממלכדת את האנושות. בעבר הלא מאד רחוק ידעו כולם כי: "בזיעת אפך תאכל לחם". בשביל לאפות לחם צריך להזיע בשדה, בשביל לתפור בגד, צריך לעמול קשה על הכנתו, בשביל להגיע למקום רחוק, או לפגוש מישהו שגר במרחק צריך לכתף תרמיל על השכם ולצעוד או לכל הפחות לרכב בדרך ארוכה ומתישה.

המאמץ היה חלק בלתי נפרד מהחיים אך התוצאות שהוא הביא- טעמן היה ערב וכדאי. דוגמא קטנטנה יכולה להמחיש זאת בקלות: אימא שתופרת לבתה שמלה מפוארת לכבוד אירוע חגיגי כלשהו בוודאי תרגיש סיפוק גדול יותר כשתראה אותה מסתובבת עם השמלה מאשר אם קנתה אותה עבור הבת בחנות כלשהי, יוקרתית ככל שתהייה.

חדוות המאמץ אם כן, גרמה לסיפוק, והסיפוק גרם לאושר, והאושר הביא לאיכות חיים פנימית גבוהה הרבה יותר. הדבר נכון בכל תחום. חשבו על תחושת הסיפוק שממלאה אתכם לאחר אימון ממושך בספורט הכולל מאמץ גופני, הוצאת אנרגיה וזיעה רבה לעומת שכיבה בטלה באותו משך זמן. נוח? לא, קל? לא, מספק? בוודאי, הרבה יותר…

החברה המערבית קידשה את מושג הקלות ובכך חטאה חטא גדול. מי שרגיל לשאוף לחיי נוחות, חיים ללא חדוות המאמץ, יקבל בעסקת חבילה אוטומטית חיים מלאי תסכול וללא שמץ של סיפוק. בדיוק כמו בספורט, על מנת להרגיש מלאי אנרגיה, מלאי סיפוק, מתקדמים, פועלים, חיים, יש לוותר על החלקים הנוחים בתוך החיים שלנו ולפרוץ את אזורי הנוחות.

מהם אזורי הנוחות? אותם מקומות או דברים שבהם אנחנו מרגישים בנוח, שאיננו מתאמצים בהם כלל. עבור אחד, אזור נוחות יכול להיות עבודתו המונטונית כשכיר, עבור אחר, תקשורת לקויה במשפחה היא אזור נוחות. אזורי נוחות מקיפים את כל תחומי חיינו, החל מקימה בבוקר, המשך בתזונה וכלה ביחסים בין אישיים או באתגרים אישיים שאנחנו מציבים או לא מציבים לעצמנו.

רובנו חיים רוב הזמן בתוך אזורי הנוחות שלנו. נוח לנו למשל לאכול בצורה לא מאוזנת ואנחנו ממשיכים בכך, נוח לנו להיות ראש קטן בעבודה ואיננו מנסים לצאת מהמשבצת הזאת. אמירות מסוג: "כזה אני", "זה האופי שלי", "זה הגורל שלי", הן אמירות שמאפיינות אנשים שמתקבעים בתוך אזורי הנוחות שלהם ואינם פועלים בכלל או כמעט בכלל לצאת מתוכם.

כפי שכבר הזכרנו, הרווחים מחיים בתוך אזורי הנוחות הם כמובן, הנוחות והקלות, אך המחיר הוא גבוה ביותר: תסכול, מרירות, תחושת יאוש וחידלון ולעיתים קרובות חוסר מציאת משמעות בחיים.

כדי לפרוץ את אזורי הנוחות אין צורך במהפכות גדולות, בשינוי קיצוני של כל הרגלי החיים. ניתן, רצוי ומומלץ לעשות זאת בצעדים קטנים, לא מאיימים, כאלו  שמצד אחד ניתן להטמיע בתוך ההרגלים החדשים ומצד שני שוברים את אזורי הנוחות ולוקחים את אלו שמעיזים – לדרך חדשה.

כמה כללים בסיסיים שיעזרו לכם לפרוץ את אזורי הנוחות שלכם ויגרמו לכם להרגיש מסופקים יותר, שמחים יותר ומגשימים יותר בחייכם:

  • אל תקפצו גבוה ורחוק מידי. בחרו לכם תחום אחד ויחיד וזהו מה מאפיין את אזור הנוחות בתחום זה. לדוגמא: מעקב שטחי או חוסר מעקב בכלל על הוצאות הבית.
  • החליטו כיצד אתם שוברים את אזור הנוחות הזה, כיצד אתם משנים משהו בהתנהלות הלקויה. בהמשך לדוגמא הקודמת: איסוף החשבונות החודשיים השוטפים במגירה אחת מסודרת ובדיקתם פעם בחודש.
  • בצעו את ההחלטה, קנו לעצמכם הרגל חדש ואל תמהרו להוסיף עוד אחד עד שתהיו בטוחים שנפטרתם מההרגל הישן, השלילי, והטמעתם את ההרגל החדש. (בריטמן, 2013).